על 'דיכאון חגיגי' שמעתם?
ד"ר טטיאנה זלוז'ין מנהלת שירות בריאות הנפש של כללית במחוז חיפה וגליל מערבי מסבירה מהו 'דיכאון חגיגי'? מהן הסיבות הנפוצות לירידה במצב הרוח בתקופת החגים? מי הם האנשים שנמצאים בסיכון ל'דיכאון חגיגי"? מתי לפנות לקבלת סיוע מקצועי? וטיפים חשובים לעבור את התקופה בריאות ובהנאה.
ריבוי פניות לצוותי בריאות הנפש
אובדן בן משפחה, קשיים וקונפליקטים כלכליים, סכסוכים משפחתיים, מטפלים עיקריים בבן משפחה חולה המתקשים להתארגן לקליטתו בבית, הורים למתבגרים ועוד, הם הגורמים העיקריים לגל הפניות לצוותי בריאות הנפש, של אנשים שנקלעים למצוקה נפשית או כאלה שחלה החמרה במצבם הרגשי בשל חרדות ולחצים הקשורים בחג ובחופשה ממושכת.
ד"ר טטיאנה זלוז'ין, מנהלת מערך מרפאות בריאות הנפש של כללית במחוז מסבירה: "אנו מכירים תופעה בה בחגים חלה עליה בפניות של אנשים לקבלת סיוע נפשי, על רקע החופשות הממושכות. לכאורה, חופשות וחגים הינם תקופה שמחה ואופטימית, אך יש להם גם צדדים מורכבים עבור חלקים גדולים מהאוכלוסייה".
הסיבות הנפוצות לירידה במצב הרוח סביב החגים
בממד החיובי, החג הממושך הוא הזדמנות לנוח מהעבודה, לקיים מפגשים של המשפחה המורחבת, לבלות עם המשפחה או עם החברים, לטייל בארץ ובעולם, לשכוח מצרות ומחובות היומיום.
אולם, למי שמסגרות החיים השונות אינן קלות עבורו, הרי שאותם יתרונות עלולים להפוך לקשיים. כך למשל, יציאה לחופש היא בעייתית עבור כל מי שהעבודה משמשת עבורו מפלט מקשיים בתחומים אחרים. יציאה לחופש מעמתת את כולנו עם התחום החברתי והמשפחתי, כך שעבור אנשים שאינם שבעי רצון מחיי הזוגיות או המשפחה שלהם , עלולים למצוא עצמם במפגש עם החלק הלא נעים, כמעט בלית ברירה.
נמצאים בסיכון
מדובר בחגים מאד משפחתיים וחברתי וזה טוב עבור מי שיש לו מערכת תומכת כזו. אך אנשים אשר איבדו לאחרונה בן משפחה קרוב ירגישו בחסרונו בצורה הרבה יותר בולטת בחג, כאשר המשפחה מכונסת. הבעיה כאובה גם עבור אנשים עריריים, מי שאין להם משפחה או חוג מכרים ועל כן מתקשים להשיב לשאלה הישראלית כל כך: "אצל מי את/ה בחג?" אז תחושת הבדידות רק מחמירה וכאשר יש יותר ויותר גרושים ומשפחות מורכבות מנשואים שניים, מתחדדות עוד יותר המחלוקות עם מי והיכן יבלו הילדים את החג.
קבוצה נוספת שנתקלת בתקופה זו בקשיים רבים, הם מטפלים עיקריים בבן משפחה חולה, מסגרות הטיפול אינן פועלות, בן המשפחה חסר הישע שוהה בבית ובהתאם נדרשת התארגנות לקלוט אותו ולטפל בו לאורך ימים רבים.
לא כולנו יודעים להתמודד עם חופש, חוסר מעש ומסגרות. כך למשל, עלולים הורים העסוקים כרגיל בקריירה למצוא עצמם מתעמתים עם קשיים של בת בגיל ההתבגרות, להם נחשפו פחות בשגרת היומיום.
קשיים וקונפליקטים כלכליים גם הם עלולים להתחדד בשל ההוצאות הרבות הכרוכות בימי חופשה, ברכישת מזון ומתנות לחג. שאלות הילדים סביב האפשרויות השונות לבילוי בחג, עלולות לעורר את הצורך לדון עמם על עצם קיומו של אילוץ כלכלי שבמשפחה, שנשאר רדום למדי בתקופות השגרה ובא לידי ביטוי מוקצן בחופשת הקיץ ובחגים.
האם יש צורך לפנות לטיפול?
לחצים נפשיים מסוג זה, מציינת ד"ר זלוז'ין מכללית, עלולים לבוא לידי ביטוי בצורות שונות ומשונות. בחלקן יתקל רופא המשפחה אליו יפנה המטופל עם תלונה ישירה על דכדוך וחרדה או שהדבר יתבטא בעקיפין בתלונות על כאבי בטן וראש, לחץ בחזה, עליה בלחץ הדם ועוד. במקרים היותר קיצוניים, או כשיש כבר תחלואת נפש מטופלת ומאוזנת בשגרה, היא תוחמר והפנייה הינה למרפאה לבריאות הנפש.
צוותי כללית מודעים לתופעה ונערכו לסייע לפונים הרבים שכבר החלו לפנות בשל מצוקות המתעוררות לקראת החג.
ד"ר זלוז'ין מוסיפה כמה טיפים שיעזרו לכם לצלוח את חודש החגים בשלום:
תכנון החג מראש.
לעשות קניות מוקדם ולפני שמתחיל לחץ בחנויות.
לבקש עזרה מבני המשפחה.
לא להישאר לבד בחג (לאנשים בודדים).
אנשים עם משפחה גדולה -נסו למצוא זמן להיות קצת לבד ולנוח.
לשתף אחרים ברגשות, במקרים של אבל משותף, לתת לגיטימציה לרגשות ולנרמל אותם.
אם יש צורך אל תהססו לפנות לטיפול מקצועי.
