הנימוק: היתה לו חבלה בברך שמאל לפני 5 שנים ו"אין לשלול אירועים חבלתיים בעבר גם בברך ימין"
המצב שבו המוסד לביטוח לאומי , מסרב להכיר בפגיעות של עובדים כפגיעה בעבודה איננו חדש., אבל הנימוק שנתן רופא הביטוח הלאומי לדחיית תביעתו של גנן שנפגע בברכו הימנית, היה יוצא דופן.
לדברי הרופא: היתה לו חבלה בברך לפני 5 שנים. האמת שהחבלה היתה אבל בברך השנייה !
בתביעה שהגיש העובד לבית הדין לעבודה בחיפה, באמצעות עו"ד סאמי אבו ורדה, מומחה לתביעות נגד הביטוח הלאומי, נטען כי מדובר בגנן , בשנות ה-60 לחייו שעובד בשירותי גינון לחברות, 5 ימים בשבוע בין 8 ל-12 שעות עבודה ביום.
בעבודתו הרים כדים שמשקלם נע בין 30 ל- 50 ק"ג כל אחד, וכן שקי אדמה במשקל 12 – 15 ק"ג. לצורך מילוי הכדים.
באחד הימים לפני כשנה וחצי, לאחר שהעמיס כדים מהחממה לעגלת המשא והרים שקי מילוי לכדים כשהוא מתכופף ומיישר את ברכיו " ארעה לתובע תאונת עבודה עת טיפס על רכב העבודה וקרע את המניסקוס בברך ימין באופן בו לא יכול להזיזה" נטען בתביעה.
תחילה חשב הגנן שמדובר במתיחת שריר או כאב חולף אחר. ם כאשר התעצמו הכאבים בברך ימין הוא הפסיק את עבודתו ולמחרת פנה לרופא ששלח אותו לביצוע בדיקות דימות ,שהעלו כי מעבר לשינויים השחיקתיים בברך ימין, קיים אצלו קרע מורכב בקרן האחורית במיניסקוס ברך ימין.
הגנן פנה לביטוח לאומי להכיר בפגיעה כתאונת עבודה. תביעתו נדחתה כי "לא הוכח לדעתנו שנגרם אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתך"
עו"ד סאמי אבו ורדה שבדק את התיק גילה כי התביעה נשלחה לרופא הביטוח הלאומי לבדיקה לראות האם מדובר במיקרוטראומה בברכי התובע. בדברי ההסבר לרופא נכתב
תיאור שגוי לפיו "לא התקיים אירוע תאונתי היות והמבוטח לא חש בכאבים בעת הרמת הכדים אלא רק לאחר מכן" .
בתשובתו שכתב הרופא ש"התובע עבר חבלה סיבובית בברך ימין לפני 5 שנים, וכי אין לשלול אירועים חבלתיים בעברו בברך ימין". לכן קבע כי יש לדחות את אפשרות קיומה של מיקרוטראומה אצל הגנן.
אבל טוען עורך הדין "הפגיעה המיוחסת לתובע מלפני 5 שנים ארעה בברך שמאל ולא בברך ימין". עוד הוא שואל: כיצד יתכן לדחות תביעה עקב השערה
כגון "לא ניתן לשלול אירועים חבלתיים בעברו" שעה שאין כל אינדיקציה לפגיעה כזו בתיקו הרפואי של התובע, הישמע כדבר?". לדבריו, נימוק כזה " יכול לשלול כל תביעה להכרה בפגיעה בין אם עסקינן במחלת הסרטן או ליקוי שמיעה."
לכן, מבקש התובע מבית הדין לעבודה כי יקבע שהביטוח הלאומי טעה כשדחה את התביעה להכרה בפגיעה כתאונת עובדה וכן שגה כאשר שלל אפשרות כי הפגיעה בברכי התובע הינה "עקב פגיעות זעירות חוזרות ונשנות על פי תורת המיקרוטראומה".
