נשיא המדינה יצחק הרצוג נשא דברים היום, יום חמישי, כ"ט בחשוון, 4 בנובמבר, בכנס חיפה למשפט 2021, הכנס השנה עוסק השנה במשילות, קיימות ומשפט בתקופת שינוי.
"הכנס החשוב שמתקיים כאן היום – כנס חיפה למשפט, מהווה במה חשובה וטובה לדון ולהעמיק בסוגיות רבות, הנוגעות ללב ליבו של המשפט בישראל. אני מבקש להודות לחברי הוועדה המייעצת לכנס, ובראשם לך, יושב הראש, מורי ורבי הפרופסור מוטי מירוני. בחרתם לקיים השנה את הכנס תחת הכותרת משילות, קיימוּת ומשפט בתקופת שינוי, ובו עסקתם עד כה בהיבטים חברתיים של המשפט בישראל. על כן, ברשותכם, וכהמשך למושב הקודם – אני רוצה לדבר מעט על סוגיית המשילות ועל מערכת היחסים בין רשויות לחברה, ובין החברה לרשויות.
מדינה אשר מערכת המשפט שלה אינה זוכה לאמון הציבור – היא מדינה אשר היסודות שלה מעורערים. מדינה אשר מוטל בה ספק ביושרה של היושבים על כס השיפוט – היא מדינה המצויה על סיפו של מדרון חלקלק ומסוכן. מדינת ישראל אינה מדינה שכזו. אבל אין ספק שהיא נמצאת באזור שמתקרב לטווח סכנה. מערכת המשפט שלנו זוכה לאמון גבוה יחסית מצד הציבור. בוודאי בהשוואה לרשויות אחרות. אבל, וגם את זאת צריך לומר ביושר: האמון במערכת המשפטית מצוי במגמת ירידה של ממש בשנים האחרונות. יש הטוענים כי הירידה באמון הציבור במערכת המשפט הינה ביטוי לחוסר אמון כולל במערכות, ואכן, הסקרים מלמדים, שהאמון ברוב המערכות השלטוניות ירד. זו מגמה ההולכת וגוברת עם השנים, שלאחרונה אף החריפה, כפי שראינו במחקרים שפורסמו השבוע. הפגיעה באמון במערכת המשפט מטרידה אותי מאד!
אוֹנוֹרֶה דֶּה בָּלְזָק אמר פעם ש"חוסר אמון בשפיטה הוא תחילת סופה של החברה" – ומה שהיה נכון לפני מאתיים שנה, נכון בהקשר הזה לא פחות – גם היום. שלטון החוק הוא אבן היסוד שלנו, של כל מדינה. אין משילות בלי מערכת משפט איתנה. כן, בניגוד למה שיש שטוענים –מערכת משפט יציבה וחזקה אינה סותרת משילות – היא רק מחזקת אותה! פגיעה במערכת המשפט כמוה כפגיעה באיבר חיוני של המדינה של המדינה. מערכת המשפט שלנו זקוקה לאמון הציבור אף יותר מהרשויות האחרות. הרי האמון ברשות השופטת הוא הנכס המרכזי החשוב ביותר שלה.
אובדן האמון עלול לגרום לכך שפחות ופחות אזרחים יראו בבית המשפט כתובת לפתרון סכסוכים או לבירור תלונותיהם, הוא עלול להביא להטלת ספק בצורך הבסיסי לקיים החלטות שיפוטיות. ללא מערכת משפט חזקה, לה נתון אמון הציבור – אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בְּלָעוֹ. עוצמתו של אמון כזה נשענת בין היתר על היכולת של מערכת המשפט לראות לנגד עיניה כל העת את כלל גווניה של החברה הישראלית. אך אסור להתבלבל. אמון הציבור אין משמעותו ריצוי הציבור, או קבלת החלטות בהתאם למדד הפופולריות שלהן. אמון הציבור תלוי דווקא בהיותה של המערכת מערכת מקצועית, עצמאית, נטולת פניות. מערכת נקיית כפיים, מערכת, שהכול שווים בפניה הנאמנה לדין ולמשפט.
האם זה אומר שכל אחד ואחת מאיתנו מחויב להסכים עם כל החלטותיה ופעולותיה של מערכת המשפט? בוודאי שלא. האם ניתן לחלוק על פסק דין כזה או אחר, או להביע ביקורת על בית המשפט העליון? בוודאי שניתן. אמון צריך ויכול להתקיים גם כשיש מחלוקת. אך יש לברור בשום שכל את הדרך כיצד לחלוק, כיצד לבקר: דרך שתחזק אותנו, לא דרך שתפרק ותערער אותנו מהיסוד. התקפות על היושבים בכס השיפוט – אינן הדרך. ממש כפי שהשתלחויות חסרות הבחנה במשרתי ציבור לא באות בחשבון. לאחרונה שמענו כולנו השתלחויות בנבחרי ציבור – מימין ומשמאל, כולל האשמות בבגידה של ממש. אני מזדעזע מעצם המחשבה שדווקא היום – הרביעי בנובמבר, התאריך שבו הבנו לאן המילים הללו עלולות להוביל – אני צריך לעמוד כאן ולשוב ולומר: המילה "בוגד" צריכה להיעקר מהשיח הפוליטי ובכלל. קואליציה ואופוזיציה, ימין ושמאל. האשמות בבגידה מסכנות את הדמוקרטיה שלנו.
מכובדיי, למדנו מן השנים האחרונות, שנים אשר העמיקו את הקיטוב בחברה הישראלית, אשר העצימו את המתח בין רשויות השלטון, כי רק התנהגות שקולה, מכילה, ועניינית, היא המוצא היחיד לחיינו כאן. אני שומע לאחרונה שמרבים לדבר על הצורך בהסדרת האיזון שבין הרשות השופטת לרשות המבצעת ולרשות המחוקקת. חיי הציבוריים והמקצועיים, והעובדה שאני עצמי עורך-דין בהכשרתי, זימנו לי היכרות קרובה עם שלוש רשויות השלטון שלנו. פעלתי בכל אחת מהן, עמדתי על הממשקים ביניהן, והתוודעתי גם לנקודות התורפה – שקיימות כמובן בכל הרשויות, ואינן נחלתה של הרשות השופטת לבדה. מהמקום הזה, המבוסס על ניסיון רב-שנים, אני תומך נלהב בהסדרת מערכת היחסים בין הרשויות. יותר מכך, אני טוען כי המחלוקות המתגלעות מעת לעת בין שלוש הרשויות שלנו יכולות להיות דווקא מנוף לצמיחה, לשיפור, להתחדשות – לא רק במערכת המשפטית שלנו, אלא בכלל. הרשויות צריכות להיות קשובות יותר זו לזו, להתנהל בדיאלוג, להחליף התנגחות בהתדיינות ובדו שיח, להמיר התרסה בהקשבה.
הדיאלוג הזה בין הרשויות נחוץ לנו כל כך – כחברה וכמדינה, ולכן אני – כנשיא המדינה, אשמח לארח בבית הנשיא כל דיאלוג מכבד, מכיל, מקצועי וענייני, בין הנהגות רשויות השלטון השונות בישראל. מניסיוני, ומשיחותיי עם ראשי הרשויות, אני יכול להבטיח לכם שיש להם פתיחות וקשב רב לדיאלוג שכזה. דיאלוג כזה בין הרשויות יגביר את האמון בין רשויות השלטון ובין הציבור למערכת המשפט. ויחזק את הדמוקרטיה שלנו. ואולי אולי אפילו נוכל להעז לחשוב על מנגנון קבוע של דיאלוג בין הרשויות שלנו בחסות בית הנשיא ולא רק דיאלוג חד פעמי? חשבו על כך.
לסיום אני שב ומודה לכם על ההזמנה, ומאחל לכולכם המשך שנת משפט מוצלחת, בלימוד ובמעשה. שנה בה נקיים – כפרטים, כחברה וכמדינה, את הכתוב בספר מיכה: "עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט, וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיך" עלו והצליחו!"
