עמיעד טאוב: "המדינה לא עושה מספיק על מנת להגן על חיי החולים".

יו"ר עמותת 'אופק – חזרה לחיים' עמיעד טאוב

בראיון על מצב מערכת הבריאות וריבוי מקרי הרשלנות הרפואית בישראל חושף יו”ר עמותת אופק חזרה לחיים, עמיעד טאוב, כי מתוך אלפי תלונות שהוגשו למשרד הבריאות על חשד לרשלנות רפואית, הוקמה ועדת חקירה בפחות מ-4% מהמקרים. ובכמה מקרים זה הוביל לביטול הרשיון לעסוק ברפואה – אפילו לא מקרה אחד. כך נראה המאבק על ערך החיים שלנו.

עמיעד טאוב, בן 41, הוא בעלים ומנכ"ל של חברת פרסום מצליחה בנוסף על היותו חבר מועצת העיר מודיעין ומשנה לראש העיר – תפקיד אותו הוא ממלא, מבחירה, בהתנדבות מלאה תוך ויתור על כל שכר כלשהו.

בנוסף עומד עמיעד טאוב בראש עמותת אופק חזרה לחיים אותה ייסד יחד עם אשתו בעקבות מקרה אישי שקרה לבנו. בנוסף, עמיעד טאוב הוא גם חבר בהנהלת קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים מלווה אישית משפחות של נפגעים בהתנדבות מלאה ואף מחבר של ספר ילדים העוסק באחים לילדים עם צרכים מיוחדים ואשר עונה לשם "אחי מיוחד" ונבחר לספר מומלץ ע"י נשיא המדינה במסגרת שבוע הספר.

בדיון מיוחד שיזם בוועדה לביקורת המדינה חשף עמיעד טאוב את הנתונים המזעזעים לפיהם אלפי משפחות נפגעות מדי שנה מרשלנות רפואית בישראל.

עמיעד טאוב עד כמה שכיחים מקרי הרשלנות הרפואית במערכת הבריאות בישראל?

בדיון הוועדה לביקורת המדינה שיזמנו  חשפנו כי רק בין השנים 2016-2008 הוגשו לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות הוגשו יותר מ־9,000 תלונות על חשד לרשלנות רפואית. יחד עם זאת, עפ"י דיווחי משרד הבריאות הוקמו עד היום רק 320 ועדות בדיקה. נתונים נוספים שאספנו מלמדים כי במחצית השניה של התקופה (בשנים 2016-2012) הורשעו רק 26 רופאים בוועדות משמעת של משרד הבריאות. והתוצאה: שני רופאים ננזפו, שלושה קיבלו התראה, ומ־21 רופאים נשלל באופן זמני הרישיון לעסוק ברפואה. לאף רופא לא בוטל הרישיון בגלל רשלנות.

ולמה, לדעתך, לא נלחמים בזה בצורה מקיפה יותר?

ראשית, זה כנראה לא מספיק מעניין את הציבור הכללי אלא, לצערנו, רק את מי שנפגע בעצמו ובמקרים רבים כבר אין לו כוח להילחם ולשנות ושנית זה עניין של סדרי עדיפויות ציבוריים. אני לא חושב שזה נושא שחשוב רק לעמיעד טאוב, אבל כל עוד תיק הבריאות הינו האחרון שנדרש במשא ומתן הקואליציוני וגם אז, הוא מנוהל על ידי סגן שר (בתקן שר) כשהשר הממונה הוא ראש הממשלה, שגם מחזיק בתיקי החוץ והביטחון במקביל, כנראה שנושאים מהותיים כגון סל התרופות, התקציב לאחיות, החיסרון במיטות אשפוז וכן, גם מקרי הרשלנות הרפואית, ידחקו לסוף העניין התקשורתי והציבורי.

ובגלל זה הקמתה את עמותת אופק – חזרה לחיים?

את עמותת אופק – חזרה לחיים הקמתי בעקבות מקרה אישי של פגיעה בבני בעקבותיה נחשפנו לצערנו לליקויים במערכת הבריאות. הגענו להבנה, אשתי ואני, כי הנסיון הכואב שאנחנו עוברים יכול לחזק ולסייע למצוקות בהן נתקלים חולים ובני משפחותיהם שחווים אירועים דומים ונתקלים במחסום אל מול מערכת הבריאות. מטרת העמותה היא לפעול באופן אקטיבי על מנת לשנות דברים במערכת הבריאות שלעיתים מתנהלת באופן מופלא אך לעיתים גם באופן רע ולא מקצועי הפוגע בחולים ועולה בחיי אדם.

בנוסף לתמיכה המידית שמספקים מתנדבי העמותה לנפגעים ובני משפחותיהם, מקדם הארגון באופן פעיל חקיקה בתחומי הבריאות והרווחה, ממנה ומכשיר הורים לוועדות השמה בחינוך המיוחד ויוזם פעילות ציבורית למניעת רשלנות רפואית וטיוח במערכת הבריאות. גולת הכותרת של פעילות העמותה בנושא זה היא סדנאות הבטיחות לצוותים רפואיים שאנו מעבירים באופן סדיר בבתי החולים בישראל במסגרת פרויקט משותף שיזמתי שנקרא "שותפים לחיים" הפועל בשיתוף המערך לבטיחות הטיפול במשרד הבריאות.

אילו כלים מעניקה העמותה לצוותים הרפואיים?

בראש ובראשונה מעלה העמותה את נושא הרשלנות הרפואית לסדר היום של הצוותים. המודעות היא הצעד הראשון על מנת לשנות את תרבות הרפואה המתגוננת וללמד את הרופאים ואנשי הצוות את ערכו של הגילוי הנאות תוך הפיכת אנשי הצוות והמטופלים לשותפים בתיקון המערכת ולא לאויבים.

עמיעד טאוב, משפט לסיכום?

אני הראשון לומר כי המערכת הרפואית והמערכת המשפטית צריכות להבחין ולהפריד בין רופאים שטעו בשוגג לבין רופאים שאשמים ברשלנות פושעת. אבל את אלו שפשעו יש להעניש בחומרה על מנת לייצר הרתעה. אחד הדברים המרכזיים שאנחנו דורשים היום זה להוציא את הנציבות שאחראית לתלונות ציבור ממשרד הבריאות כי לא יכול להיות שרופאים יפקחו על רופאים שהם חברים שלהם. ואני בטוח שעם הציפיות הגבוהות של המערכת כלפי עצמה – גם הרופאים יבדקו את עצמם פעם, פעמיים ושלושה לפני שהם מזלזלים בחיי אדם וממשיכים בשגרת חייהם.