אישה שליבה נשבר לפני שנים מנסה לראשונה להיפתח מחדש. נערה נאבקת להיראות בתוך מערכת שאינה מבחינה בה. אלמנה צעירה שואלת מדוע לא עצרה את אהובה לפני שהלך למלחמה.
ספר הביכורים של אדמית פרא "הודפת מים" מכיל קובץ סיפורים קצרים החושפים סדקים של זהות נשית, משפחתית וחברתית, ומציירים ישראליות אינטימית, פגיעה ומפוכחת, שבה גם רגעי החסד הקטנים אינם מבטיחים הצלה, הבית הוא לעיתים מקום זמני והדמויות מנסות להיאחז גם כשהן מבינות שהגיע הזמן להרפות.
הדמויות בסיפורים נעות שוב ושוב בין הרצון להדוף את החיים לבין האפשרות להניח להם לזרום. הן נאבקות בחיים, כל אחת בדרכה, לפעמים הן הודפות אותם, ולפעמים הן לומדות להיסחף עם הזרם.
רובם מתרחשים בפריפריה הישראלית, אחרים בקיבוץ, בתל אביב, בסמטאות יפו, ביישוב על חוטם הכרמל, ואחד מהם באמסטרדם. שניים מהסיפורים נכתבו בעקבות השבעה באוקטובר.
אולם התנועה של הסיפורים אינה רק בין המקומות השונים של הישראליות, אלא גם בזמן שבו נכתבו. יש ביניהם חוט מקשר של התבגרות והתפכחות: מהנערה שיוצאת מהפריפריה, אל האישה שהופכת מודעת יותר לחברה שסביבה, ועד לאם המבקשת להעביר לבתה מסורת נשית אחרת -מפויסת יותר, אך עצמאית בדרכה.
אדמית פרא היא עורכת ספרים, מנחת סדנאות כתיבה, מורה לספרות ומייסדת הוצאת פרא.
