המזכירה החלה לגרד זמן קצר לאחר שהתחילה לעבוד במפעל שבו נחשפה לתמיסה המכילה פורמלין * הביטוח הלאומי סירב לשלם לה דמי פגיעה בעבודה
האם עבודה ב"סביבה פוגענית" יכולה להשפיע על בריאותה של עובדת? שאלה זו תעמוד במרכזו של דיון בבית הדין לעבודה בחיפה, בעקבות תביעה שהגישה מזכירה שעבדה במפעל לעיבוד שבבי.
המזכירה, בשנות ה-40 לחייה, תושבת אחת הקריות שליד חיפה, החלה לעבוד במפעל לפני כשנתיים וזמן קצר אחרי התחלת העבודה החלו להופיע פצעים על ידיה ו"גירודים בלתי פוסקים". בברור רפואי עשתה ובדיקות אלרגיה שעברה נמצא כי היא רגישה לחומר מסויים שנמצא בתמיסה אליה נחשפה בעבודה.
המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתה להכרה בבעיות העור שלה כ"פגיעה בעבודה" ולכן, באמצעות עו"ד סאמי אבו ורדה, מומחה לתביעות ביטוח לאומי ונזקי גוף היא פנתה לבית הדין האזורי לעבודה.
בכתב התביעה נטען כי המזכירה עבדה חמישה ימים בשבוע בין השעות 8 בבוקר ועד 16 אחר הצהריים. כאשר משרדה היה ממוקם בקומת ה"גלריה" במפעל,
המשקיפה על קומת הייצור ובחדרה היו חלונות שלא היו אטומים לכיוון קומת הייצור. "התובעת היתה חשופה במהלך עבודתה לשאיפת חומרים נדיפים ותוצרי הריתוך, אשר מילאו את חלל חדר העבודה בו עבדה" נטען בתביעה.
כמו כן טוען עורך דינה כי תפקידה של המזכירה כלל ירידה אל קומת הייצור בין 20 ל- 30 פעמים ביום לצורך פעולות שונות ומגוונות,
דבר שהגביר את היקף שאיפת תוצרי הריתוך והחומרים הנדיפים להם נחשפה. בין השאר היא נחשפה לחומר מסוג אמולסיה המשמש לקירור מתכות בתעשיית העיבוד השבבי והמכיל פורמלין.
התביעה מבקשת להכיר בליקוי העורי של העובדת כ"פגיעה בעבודה" ולשלם לה דמי פגיעה כחוק.
