ראש המועצה: "אני גאה ושמח שקרית טבעון מנציחה את המעברות ואת ההיסטוריה שלהן ביום האישה הבין-לאומי ואני רואה בכך חשיבות גדולה
מועצת קרית טבעון כיבדה השבוע את תושבי המעברות והעולים החדשים בשנות
ה- 50-60, יוצאי צפון אפריקה, שהגיעו ישירות לקרית עמל, טבעון ואלרואי. באירוע חגיגי, שהתקיים בגבעת האקדמאים, נערך טקס מרגש להסרת הלוט מהשילוט המנציח את זכר המעברות. האירוע התקיים במעמד ראש המועצה עידו גרינבלום, חברי מליאת המועצה, הגברת מרים פרץ, בני אשר יו"ר עמותת "המעברות, מעקירה לתקומה", פעילים מקומיים, מתנדבים וותיקי המעברות ביישוב.
קצת היסטוריה: המעברה (מחנה ארעי שהיווה פתרון מגורים זמני לגלי העלייה) שהוקמה בשלהי 1950 סמוך לקרית עמל יועדה למאה משפחות עולים. אבל, תכניות לחוד ומציאות לחוד, כבר בספטמבר 1951 היא מנתה 500 משפחות, אשר נאלצו לחיות בצפיפות רבה ללא תשתית מתאימה. הם שוכנו באוהלים, צריפים ופחונים אשר דלפו מים בחורף ולהטו מחום בקיץ, ללא תנאים סניטריים הולמים, תעלות ביוב פתוחות ובית ספר שפעל רק באופן חלקי (רב-גילי, כיתות עמוסות ושני מורים שלא הוסמכו להוראה). בהמשך נבנתה מעברה נוספת צפונית לטבעון ובשתי המעברות שוכנו למעלה מאלף משפחות, בהמשך נוספו גם המעברות באלרואי ובזייד . את הסיפור המלא ניתן למצוא באתר האינטרנט "מעברות": maabarot-story.org
במסגרת פעילות התיעוד וההנצחה הוצבו שלטי הסבר מעוצבים ומפורטים בשלושה מוקדים ביישוב: אלרואי, זייד וגבעת האקדמאים, בכל שלט תקציר היסטורי ו"סיפור" המעברה באותו אזור.
ראש המועצה עידו גרינבלום: "אני גאה ושמח שקרית טבעון מנציחה את המעברות ואת ההיסטוריה שלהן ביום האישה הבין-לאומי ואני רואה בכך חשיבות גדולה. לנשים בתקופת המעברות היו אתגרים ייחודיים שליוו את תקופה העלייה – השמירה על המסגרות המשפחתיות, ההתאמות והעולם החינוכי, ההתאקלמות במדינה חדשה. מדובר בנשים אמיצות ומעוררות השראה שאנחנו גאים היום להנציח גם אותן וגם את מורשתן. אני מקווה שצעד צעד נמצא ונייצר דרכים ראויות נוספות להנציח את התקופה, את הנשים והגברים ואת ההיסטוריה. הנצחה שתייצר הכרה חשובה וריפוי במקומות שבהם הוא דרוש, זאת הדרך לייצר חברה צודקת. בנוסף, אני מבקש להודות לגורמים הרבים שסייעו ודחפו – מהמועצה המקומית, מהמועצה לשימור אתרים, מתנדבים, אנשי עמותת המעברות "מעקירה לתקומה" ומעל לכל לגברת מרים פרץ ולמשפחתו של חיים כרמי היקר, שהסרת הלוט הזו הייתה לזכרו"
נאוה סבר: "זהו יום היסטורי חשוב ומרגש עבור רבים מתושבי קרית טבעון, שהם והוריהם עלו ארצה בשנות החמישים והשישים של המאה ה-20. הם הגיעו עם הרבה חלומות והרבה תקוות וכאן היתה התחלת החיים שלהם במדינת ישראל. התחלה שהייתה ללא ספק, קשה ומאתגרת. לנו היה חשוב להנציח ולתעד את הפרק החשוב הזה בהיסטוריה של קרית טבעון".
בני אשר: "אירוע ההנצחה החשוב הזה הינו תעודת כבוד לקרית טבעון שהיא החלוצה בהצבת השלטים המספרים את סיפור המעברה. אנו תקווה שבסופו של תהליך נחבר את כל הערים וכל היישובים בארץ לכדי דרך אחת שתקרא "דרך המעברות". תודה לכל מי שלקח חלק בהצלחת הפרויקט, במיוחד לחיים כרמי ז"ל ולמשפחתו, לעמי טמיר ולקובי גובר, שליוו וסייעו רבות בקידום הפרויקט".
