סגן א' בן 21 מחיפה מסיים את קורס טיס מספר 188 במגמת נווטי קרב.
א' הוא האח הצעיר ולו אח ואחות גדולים, אמו מרצה לפסיכולוגיה ואביו מרצה להנדסת חשמל באוניברסיטה. את בת זוגתו מכיר מכיתה ג', והם בזוגיות כבר שנה וחצי.
בזמנו הפנוי, אוהב א' לרכב על אופניים ולעסוק בקריאה וכתיבה, בנעוריו לקח חלק פעיל בתנועת הצופים, שם היה חניך, והדריך חניכים עם צרכים מיוחדים. בתיכון הרחיב את המגמות תיאטרון ודיפלומטיה ויחסים בינלאומיים, ובמסגרת הקורס הוציא תואר ראשון בפוליטיקה וממשל.
א' מספר על רגע משבר שהיה לו בקורס: "בסוף שלב בסיסי, אמא שלי, שמאובחנת עם דיכאון קליני, ניסתה להתאבד עם כדורים ואלכוהול, זה קרה בזמן שאני הייתי בבית. אחרי שזה קרה לקחתי על עצמי לנהל את כל העניינים בבית וזה השפיע עליי מאוד במיוחד בשלב הקריטי הזה בקורס – איחרתי ופספסתי תדריך כי הייתי עם אמא, אבל הרגשתי שזה הדבר הנכון".
בנוסף, לאחר כחצי שנה, אביו נפצע אנושות כשרכב על אופניים ומכונית נתקעה בו: "הוא היה מורדם ומונשם במשך 50 יום, המצב בבית והעומס בשלב הראשוני היו קשים מאוד, אבל ראיתי שזה שהצלחתי בקורס עשה טוב לאמא שלי".
א' מספר על רגע משמעותי מהקורס: "בערב מפקדת הופענו עם מחרוזת שכתבתי, הלחנתי וביימתי, זה היה רגע שיא עבורי".
א' מספר כי בתקופה האחרונה, לאור מלחמת חרבות הברזל, לקח חלק במשמרי כבוד בלוויות והלכו לתגבר בבור חיל האוויר, דבר שהיה מאוד משמעותי עבורו.
סגן א' מסכם 3 שנים בקורס טיס :"3 שנים בהם מדברים על יכולות טיסה, אבל בסוף זה יותר האופי ולפתח את הבן אדם שאתה, למדתי על עצמי המון בקורס".
סגן מ', בן 21 מחיפה, מסיים את קורס טיס מספר 188 במגמת מסוקים.
למ' אח קטן, אמו בעלים של רשת מכללות, ואביו נפטר ממחלת הסרטן כשהיה מ' צעיר.
בתיכון הרחיב מ' פיזיקה, כימיה וערבית ובמסגרת הקורס עשה תואר ראשון בכלכלה וניהול.
בזמנו הפנוי אוהב מ' לשחק כדורגל, לטייל ולנגן בגיטרה ובפסנתר.
לא תמיד רצה מ' להתגייס לקורס טיס, אך מספר שאביו ז"ל רצה מאוד להיות טייס, וזה מה שדחף אותו להתגייס לקורס. הוא מספר על הרגע בו הבין שהוא רוצה להיות צוות אוויר: "בשלב הראשוני רציתי מאוד להתחיל לטוס, מטיסה לטיסה התאהבתי במקצוע ורק חיכיתי לכל רגע שאוכל להיות באוויר".
לפני הגיוס לקורס, חשבתי שהקורס הוא מקום שבו כל אחד לעצמו, אבל כשהגעתי לפה הבנתי כמה החברים הם נפח משמעותי בקורס ושאי אפשר לעבור את החוויה הזו בלעדיהם."
מ' מספר על האווירה במגמה: "מערך המסוקים מאוד משפחתי".
מ' מספר על רגע משבר שהיה לו בקורס: "בשנת ההשכלה סבא שלי נפטר, זה היה לי מאוד קשה, המוות שלו ובו זמנית להתרכז בתואר הביאו אותי לנקודת קצה בקורס".
על רגע משמעותי בקורס מספר מ': "בטיסה הראשונה שלי על מסוק, הרגשתי משהו שלא הרגשתי בחיים שלי, אני זוכר את עצמי מחייך שעה וחצי בלי הפסקה".
על התקופה האחרונה לאור המלחמה, מספר מ': "המלחמה רק חיזקה כל סיבה שהייתי צריך להסביר לעצמי מה אני עושה ולמה, הבנתי שאני רוצה להיות זה שיצליח בקצה לעשות את המשימה, כשהזמן שלי יגיע".
מ' מסכם שלוש שנים בקורס טיס: "ה- 3 שנים הכי משמעותיות בחיים שלי, הקורס מאוד מבגר ונותן תחושת עצמאות, מגלים תחומי עניין חדשים, שוברים תקרות זכוכית ומרוויחים חברים לחיים".
