משימות יום יומיות מורכבות, מקום ישיבה בתוך המשרד ואפילו יחסי רעות בין העמיתים לעבודה. אלה חלק מהמבחנים שיישם בית הדין לעבודה כאשר יידרש לקבוע האם היחסים בין מעסיק לעובד בחברה מוגדרים יחסי עובד מעביד. במאמר זה ננסה להבין מדוע אנו נדרשים להגדרת קשר זה, מדוע מרבית המעסיקים מעדיפים להימנע מהגדרתם כ"מעסיקים" ואילו מבחנים נוספים יאפשרו לעובד לטעון כי היה ביחסי עבודה עם מעסיקו.
אילו הטבות מקבלים שכירים הנמצאים ביחסי עבודה עם המעסיק?
ישראל כמדינה סוציאלית קובעת הטבות קבועות לעובדים שכירים. בין הזכויות הללו ניתן למנות חיסכון לפנסיה, תשלום דמי הבראה, דמי חופשה, דמי עבודה בחגים, גמול עבור שעות נוספות, ימי חופשה שנתיים ואפילו תוספת סיכון במידת הצורך. נוסף על כך על המעסיק לנכות ממשכורתו החודשית של העובד תשלום עבור ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות, החזר הוצאות נסיעה ומס הכנסה.
פרילנסרים מול עובדים שכירים
עובדים המשמשים בחברה כעובדי מיקור חוץ או פרילנסרים אינם מקבלים תלושי שכר והמעסיק אינו מחוייב לשלם להם תנאים סוציאליים. לאורך שנים יהיה מדובר בסכומים גבוהים שיכולים להצטבר לעשרות אלפי שקלים. לכן, מעסיקים רבים מעדיפים להגדיר את יחסי העבודה ביניהם לבין עובדי החברה כיחסים בין ספק הנותן שירותים ללקוח הצורך אותם. העובד מספק חשבונית עבור עבודתו למעסיק בסכום שנקבע ביניהם (מוסיף מע"מ במידה והוא עוסק מורשה) ואלה כלל ההוצאות החלות על המעסיק.
אך, לעתים מתגלעת מחלוקת בדבר טיב היחסים בין שני הצדדים. לדוגמה, עובד המגיע כל יום למקום העבודה ומשמש בתפקידו מספר שעות וחוזר לביתו. באותו הזמן הוא אינו רשאי לבצע עבודות נוספות או "פרויקטים צדדיים". המעסיק הוא זה הקובע אילו משימות יבצע ואף מגדיר במדויק מתי יתחיל יום העבודה ומתי יסתיים. במקרה של סכסוך עבודה בית הדין לענייני עבודה עשוי לטעון כי על המעסיק לשלם לעובד את התנאים הסוציאליים הקבועים על פי חוק מכיוון שמתקיימים ביניהם יחסי עובד מעביד.
מבחנים שונים לקביעת יחסי העבודה
קיימים מספר מבחנים הנכללים תחת "מטריה" אחת המכונה "המבחן המעורב". מבחנים אלה בודקים את ההשתלבות במקום העבודה – האם הפעולות שהוא מבצע הם חלק אינטגרלי מהפעילות של הארגון או משימות המשלימות את משימותיהם של עובדים אחרים. כמו כן, נבדק האם העובד נושא בעלויות עסק משלו בתחום – רווחים והפסדים. למשל, אם העובד מועסק בתפקידי תכנות או גרפיקה נבדק האם רכש לעצמו את המחשב עליו הוא עובד או שהמעסיק רכש אותו עבורו.
בנוסף, קיים מבחן הקשר האישי – האם העובד יכול לשלוח אדם אחר לבצע את עבודתו או שעליו לבצעה באופן אישי, צורת תשלום השכר, מסגרת שעות העבודה ומקום העבודה עצמו (האם העובד מועסק מביתו או עובד במשרד של המעסיק) וכן משך העבודה אצל אותו המעסיק. עבודה רצופה במשך שנים עשויה לגרום לבית הדין לענייני עבודה לקבוע כי מדובר ביחסי עובד מעסיק.
לסיכום, אם אתם מעסיקים כיום עובדים חיצוניים בדקו היטב את טיב ההעסקה ביניכם. אם קיים ספק, ודאו כי אם בית הדין לענייני עבודה יצטרך לבחון את טיב היחסים ביניהם – לא ניתן יהיה לקבוע כי צורת ההעסקה שלכם היא ניסיון להמנע מהענקת הטבות לעובדים.
