מי יכסה את הנזקים האישיים? שאלנו את עו"ד סאמי אבו ורדה, מומחה לתביעות נזקין, ביטוח לאומי ורשלנות רפואית. לדבריו מדובר בנושא מורכב שיש להתייחס אליו בכמה אופנים:
פיצויים לחולה הקורונה :
אדם שחלה בקורונה בשל עבודתו, זכאי לקבל פיצוי מהביטוח הלאומי כמו כל נפגע בעבודה . פגיעת קורונה כפגיעה בעבודה יכולה להתרחש בהרבה מאוד מצבים בהם העובד נדבק במהלך עבודתו
כגון : אדם שנדבק עת שהה בחו"ל לצורכי עסקיו כולל להשתתפות בכנסים מקצועים. אדם שנדבק מלקוח של העסק בו הוא עובד שבא עימו במגע.
אדם שנדבק בביקורו בבנק לצורכי עיסוקו או עסק מעבידו, בדואר , בשוק או בכל מקום אליו נשלח ע"י מעסיקו .
בידוד וימי מחלה ע"ח המעביד :
בהתאם לחוק, ימי בידוד אינם בגדר ימי מחלה הואיל והעובד איננו בהכרח חולה.
שר הבריאות הוציא הוראה כי יש לראות בימי בידוד כימי מחלה לצורך תשלום ע"י המעביד, סמכותו זו של שר הבריאות טרם נבחנה ע"י בתי הדין לעבודה אך ההיגיון שמאחוריה ברור ומובן,
עובד שייאלץ לספוג את 14 ימי הבידוד, אולי יעדיף לצאת לעבודה חרף מצבו הבריאותי , בשל אילוצים כלכליים ובכך יסכן את כלל האוכלוסייה.
תביעות נזיקין :
האם אפשר לתבוע בנזיקין את חברת הספנות אשר אילצה את נוסעיה להישאר בספינה שנקראה "ספינת הקורונה" ? הרי חלק גדול מבין אלה שחלו על הספינה נדבקו אחרי ובשל ההסגר ? זו שאלה שעוד תתברר .
האם אפשר לתבוע מעביד בנזיקין ככל שהעובד נדבק בקורונה במהלך עבודתו כמו כל תאונת עבודה רגילה ? עקרונית כן, ככל שניתן להוכיח שהמעביד לא נקט אמצעי בטיחות ומניעה כפי שצפוי היה שיעשה .
על השאלה מתי לתבוע ? משיב עו"ד סאמי אבו ורדה "השפעות הקורונה עדין בבדיקה ולימוד. האם אלה שהחלימו אכן לא יישארו עם צלקות בריאותיות כלשהן או שמא הנזק העקיף בוא יבוא ?

האם להגיש תביעה בשלב זה או להמתין ? ההמלצה היא להמתין חודש ימים לפחות, כדי לראות מה יהיה הנזק הגופני ".
לדבריו, הנזקים הם כלכליים ,פיזיים ונפשיים . כלכליים- הפסדי ימי עבודה. פיזיים- תלוי כל אדם הכיצד ואם החלים. בכל מקרה קיים גם המרכיב של עוגמת נפש גדולה,
די בפחד העצום בו נתקף מי שחלה וכל משפחתו, כדי לזכות בפיצויים ריאליים .