מאת רחלי מוטובה, עו"ס, מדריכה ופסיכותרפיסטית
אחראית תחום עבודה סוציאלית בבריאות הנפש ילדים ונוער בכללית מחוז חיפה וגליל מערבי
עם תום החופש הגדול, אנו עומדים בפתחה של שנת לימודים חדשה, כשברקע נשמעים הדי המלחמה. החזרה לשגרת בית הספר מעוררת רגשות מעורבים בקרב הורים וילדים כאחד. מחד, אנו מבינים את חשיבותה של השגרה ביצירת תחושת המשכיות וחיזוק החוסן האישי והחברתי. מאידך, עולים חששות טבעיים נוכח המצב הביטחוני המורכב.
חשוב לזכור כי המלחמה משפיעה באופן שונה על כל אחד מאתנו. בהתייחסותנו לילדים החוזרים לבית הספר, עלינו להביא בחשבון את מכלול השינויים בסביבתם – שינויי מגורים, פרידות ממושכות ממשפחה, ועוד. אמנם איננו יכולים למנוע את השינויים הללו, אך ביכולתנו להקל על ההתמודדות עמם.
להלן מספר עקרונות מנחים שיסייעו לנו ולילדינו בתקופה מאתגרת זו:
1. קרבה וזמינות: בתקופות של מתח ושינויים, חיבוק פשוט יכול להיות תרופת פלא. הימצאותכם הפיזית והרגשית לצד ילדיכם מספקת ביטחון ונחמה.
2. הקשבה פעילה: הקשיבו לכל מה שיש לילדיכם לספר, גם אם דבריהם מעוררים בכם רגשות מורכבים. הביעו עניין, שאלו שאלות, והרחיבו כדי להבין לעומק. חזרו על דבריהם במילים פשוטות כדי לוודא הבנה. כך תעבירו מסר שכל רגש ומחשבה הם לגיטימיים.
3. התבוננות במשחק: ילדים מעבדים חוויות דרך משחק. ילדים צעירים עשויים לשחק במשחקי מלחמה" תוך שימוש בחיילי משחק וכלי מלחמה, בעוד ילדי בית ספר יסודי נוטים למשחקי קופסה עם כללים ברורים: צדק או רמאות, מנצחים ומפסידים. צפו במשחקיהם ותוכלו ללמוד רבות על עולמם הפנימי ועל דברים שמעסיקים אותם. השתתפות במשחק משותף יכולה לספק מסגרת לעיבוד תכנים מורכבים ולהשבת תחושת הסדר.
4. איזון בחשיפה למידע: בגילאי בית ספר יסודי, החשיפה לאלימות ממשית של המלחמה, יכולה להיות מאוד לא נעימה ולשבש את התהליכים ההתפתחותיים. לכן, מומלץ כי בבית ובבית הספר, נבחר להדגיש את הצדדים הלא אלימים של המלחמה. ניתן לעשות זאת על ידי חשיפה לצדדים אנושיים, לספר על ועידות ומאמצים להפסקת אש, על מדינות שעוזרות ועוד. ניתן להציג אותן על המפה ולסמן מקורות תמיכה וסיוע. גישה זו יוצרת איזון בחשיבתו ובתפיסתו של הילד את העולם ומרגיעה.
5. יצירת רצף בין עבר, הווה ועתיד: עיקרון נוסף, הוא יצירת תחושת המשכיות ורצף בין עבר, הווה ועתיד.
נתחבר אל העבר – לתקופה שלפני החופש הגדול. ביחד אפשר להיזכר – בדרכי התמודדות ובהערכות בבית הספר, מה סיפק בטחון, מה עזר, מה פחות?. חשוב לחבר את הילד לכוחות ומשאבים קיימים, שלו ושל המשפחה, דרך שיח על חוויות של התמודדות יעילה עם מצבים דומים.
נחייה את ההווה – נדאג לעורר אצל הילד תחושה שהוא חיוני, משמעותי ומשפיע – נעזר בו לארגון הבית, הכנת הציוד לקראת החזרה לבית הספר וקבלת החלטות שנוגעות לגביו. נעודד אותו לשמור על פעילות בכלל ופעילות גופנית בפרט וליזום מפגשים חברתיים.
נתכנן את העתיד, נביע משאלות, חלומות ונחשוב על מה היינו רוצים שיהיה. נחשוב מחשבות חיוביות ונאמר אמירות מחזקות.
6. העצמה: תנו לילדים תחושת משמעות ושליטה על ידי שיתופם בארגון הבית, הכנת הציוד לבית הספר, וקבלת החלטות הנוגעות להם.
חשוב לזכור כי זוהי תקופה מורכבת, ולעתים עלולים להופיע קשיי הסתגלות. צוות בריאות הנפש ילדים ונוער בכללית זמין להקשיב, לייעץ ולהתערב במידת הצורך. לסיוע ראשוני, ניתן לפנות למוקד התמיכה הנפשית ב-8703* או למרפאות בריאות הנפש דרך מרפאת האם ורופא הילדים.
לסיכום, למרות האתגרים, החזרה לשגרת בית הספר מהווה הזדמנות לחיזוק החוסן האישי והחברתי. באמצעות תשומת לב, הבנה ותמיכה, נוכל לסייע לילדינו לא רק להתמודד עם המצב, אלא אף לצמוח ממנו. יחד, נצלח תקופה זו ונצא ממנה מחוזקים.
