פרחים הם חלק מחיינו, אם זה בשמחה או בעצב, בכל שלב בחיים אנחנו מקבלים או מעניקים פרחים למישהו אהוב ויקר לנו, ימי הולדת, ימי נישואים, חגים, קבלה לעבודה חדשה, הוקרת תודה למישהו או סתם ביום חול. הרבה מאיתנו נהנים לקבל את השבת עם זר פרחים על השולחן בבית באופן קבוע. הענקת פרחים זו אחת הדרכים להביע הערכה והוקרה כלפי אותו אדם שלו אנחנו נותנים אותם.

החיים מובילים אותנו גם לרגעים עצובים שאנחנו חווים ומביאים אותנו לקנות ולתת פרחים גם בשעת עצב, בזמן אבל. שליחת זר ללוויה מסמלת ומביעה את השתתפותנו בצער ובתנחומים ותמיכתנו באבלים. בשעת קשה שכזו לא פשוט עבורנו להביע במילים את מה שאנחנו מנסים לומר ולכן מביעים זאת ע"י פרחים.
זר ללוויה הוא זר סולידי, מכובד ואלגנטי בשונה מזר פרחים רגיל שהוא צבעוני וצעקני יותר שאנחנו מקבלים ביום יום והוא מגיע בצורה שונה. סוגי הזרים לאבל מגיעים בצורה שונה מזר פרחים רגיל צבעוני ושמח. יש זר אבל אשר צורתו שטוחה ויש גלגל אבל הם בעצם פרחים השזורים זה בזה בצורת מעגל. סוג הפרח שעוטף אותו משתנה מגלגל לגלגל לפי בחירת הרוכש. ניתן לבחור את הפרחים עפ"י הצבעים שהמנוח אהב, הצבע שמניח הזר אוהב ולשלב עלים ירוקים המסמלים את החיים והתקווה בניגוד למוות או שילוב של עלים בצבעים קודרים המסמלים את המוות והאבדה. לרוב, צבעי הפרחים השולטים בזרי לוויה הינם לבנים, אדומים, צהובים אך בהחלט אפשר להתאים צבעים אשר אתם מעדיפים שיהיו בהם.
גלגלי אבל מגיעים עם סרט שחור באמצע הגלגל המסמל את האבלות עפ"י התפיסה ביהדות, הצבע השחור הוא צבע אבל. על הסרט נהוג לכתוב משפט קצר או את שם המעניק את הזר. ביהדות מכירים בכאבה של המשפחה האבלה ובתחושה הקשה של האובדן והבדידות
הנחת זר אבל בזמן לוויה זהו מנהג קדום של גויים, היא אינה כלולה במנהגי האבלים בדת שלנו. בדת שלנו מניחים אבנים על קברו של המנוח בסיום הלוויה או אזכרות, האבנים שימשו כציון המקום בזמן שלא היו מצבות. היום, נהוג ומאוד נפוץ להניח זרי אבל בזמן הלוויה או האזכרה.
בהרבה מהמקרים אנו נתקלים בגלגלי אבל בטקסי זיכרון המתקיימים ביום הזיכרון לחלחלי מערכות ישראל, בטקסים מסוג זה אנו רואים מגוון רחב של זרים עם שם הארגון המעניק את הזר כגון, ראש הממשלה, בית הנשיא, צה"ל וכו'. עם הנחת הזר ניתן לומר כמה מילים בשמנו על השתתפותנו בצער המשפחה ואף כמה מילים על הנפטר.
יש להתייחס ברגישות רבה בסיטואציה כה קשה ובעת כזו בה אדם קרוב הולך לעולמו ויש להפעיל שיקול דעת ולהיות קשובים לצרכים של המשפחה, להיות לצידם של המתאבלים כמה שניתן ולתת להם את כל מה שהם זקוקים לו.